חודש עבר, אני מתאוששת אט אט מהניתוח. עדין כואב, אם כי נראה שהכאב פוחת מיום ליום. פרק ההקרנות שמטרתו להקטין את הסיכוי שהמחלה תחזור, מתוכנן לאחרי החגים, יחד עם זאת טוב לדעת שהחלק הרע ביותר כבר מאחורי.
תוצאות הבדיקה הפתולוגית של מה שהוצא מתוך גופי היו טובות. נקבע כי הגידול בהם אכן הצטמצם משמעותית תודות לטיפולים הכימותרפיים. אני ממשיכה להתחזק ולשאוב עידוד מדברי הרופא הכירורג שבישר לי אחרי הניתוח, שטכנית אני אישה בריאה ונקיה כרגע מסרטן.
כולי תקווה שלא לזכות למהדורות מחודשות בעתיד, ויחד עם זאת אני משלימה עם האפשרות הקיימת הזו. גם בעניין זה כבר החלטתי - לא אחיה בחרדה מתמדת ומחשבות של מה יהיה בעתיד אם חלילה המחלה תחזור. אמשיך לחיות את חיי טוב ככל שאוכל ואתמודד עם מה שיבוא לכשיבוא. אני מתנחמת בזה שלפחות אני יודעת כבר במה מדובר, ואיך להתמודד.
בתוך אווירת רוחות המלחמה ששוררת בשבוע האחרון, אני שמחה שמלחמתי הפרטית קרובה לסיום, ומנסה לסגל לעצמי שגרה שפויה וכמה שיותר רגילה. התחלת שנת הלימודים החדשה אצל ארבעת בני המופלאים עוברת בשלום. הזמן בחברת אמא שלי שמצטרפת באמצע השבוע עובר עלינו בצורה הרבה יותר נעימה מהימים הראשונים שלאחר הניתוח. בסוף השבוע אני יוצאת לרכיבת בכורה על האופנים שלי, דבר המסמל עבורי יותר מכל את החזרה האמיתית לשגרה. למרות הכאב ביד ימין ולמרות התחושה המשונה באיזור החזה בצד ימין, אני שמחה ביכולתי לבצע כמה שיותר פעילויות שהיו פשוטות כל כך בתקופה של טרום הניתוח.
לצערי ממש בחודש האחרון שמעתי על שלוש נשים יקרות נוספות שחלו במחלת סרטן השד. שתים מהן מוכרות לי היטב ואחת מהן מכרה של חבר טוב מאוד שלי שרק עכשיו אני זוכה להכיר. תחושת הצער שלי כלפיהן נמהלת ברצון עז להעניק להן תמיכה ותקווה שאפשר לעבור את זה בצורה סבירה. אני רוצה להאמין שלמרות השוני בשיטות הטיפולים בבתי החולים השונים, ולמרות העובדה שאופי המחלה משתנה מחולה לחולה, אוכל להעניק מעט חוסן ותקווה לאותן נשים שמתחילות דרך ארוכה דומה לזו שלי הקרובה כבר לסיום. שוב אני מבינה עד כמה שפר מזלי כשזכיתי באופן נדיר לקבוצת תמיכה נהדרת כל כך שמורכבת מכל אחד ואחד מכם שהיה איתי לאורך כל הדרך. גם אם אתם נמנים על אלה שהיו הקוראים שלי בלבד, דעו כי תרמתם את תרומתכם לחוסן הנפשי שלי. פתחתם את ליבכם וידעתי שאתם שם חושבים עלי ומתפללים להחלמתי. אני יודעת היום שלא כל אחד זוכה או יזכה לכזו מתנה.
מזה כמה שבועות אני מביטה בנשים צעירות או אמהות לילדים ברחוב ומרגישה את ליבי מתכווץ. כל אחת מהן עשויה לחלות בכל שלב בחייה כך בהפתעה בלי שום הכנה מוקדמת בלי סיבה נראית לעין. ואני יודעת בתוך תוכי שזו תהיה עבורן מכה קשה. אני יודעת שמה שיעשה את ההבדל במלחמתן יהיה היכולת לקבל תמיכה ועזרה מאחרים שיימצאו שם עבורן כשם שזכיתי אני.
עם פרוס השנה החדשה עלינו לטובה, ברצוני לאחל לכולכם שנה טובה ומתוקה, שנת אושר ואהבה, שנת שלום ושלווה, פרנסה טובה ובריאות בשפע. בהוקרה ובאהבה רבה, ממני, אריאלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה