בחורה/אישה קצוצת שיער יושבת לבדה בבית קפה ביום שני בבוקר, אוכלת מנה מפנקת של פנקייק עם סלט פירות וקערית קצפת. היא שותה בקש את שארית מיץ הגזר הסחוט טרי כשבאוזניה מקובעות אזניות לבנות. כשהמלצר ניגש לשאול אותה אם הכל בסדר, הוא נאלץ לחזור על דבריו בפנטומימה מפני שהיא אינה שומעת דבר. היא נמצאת שם בגופה אך מחשבותיה רחוקות, מאוד רחוקות. ביום זה ממש לפני שעה הסתיימה אצלה כברת דרך.
פרוטוקול מדוקדק של טיפולי כימותרפיה, ניתוח והקרנות, בוצע כהלכתו. המטופלת הייתה ממושמעת. הגיעה בזמן, כמעט ולא התלוננה, לא החמיצה אף יום. לבסוף גם קיבלה בשורה שכעת היא אישה בריאה. שצריך להאחז בסטסיסטיקות, אחוזי הצלחה ובנתונים מעודדים ושסביר לקוות שהמחלה הובסה.
וכעת צריך גם לחזור לחיים.
לדברי הפסיכולוגית שלי, מתוך עשרים נשים צעירות שהיא פוגשת ושחלו במחלה חמש נשים לפחות נאלצות להתמודד עם התחלה חדשה לגמרי במובן של מציאת מקום עבודה חדש בסביבה חדשה ושונה מזו שהייתה להן קודם. גם אני אחת מאותן נשים שעומדות בפני התחלה חדשה לגמרי. ובתום הטיפולים אני מוצאת עצמי עטופה בריקנות משונה וחוסר ודאות מסוג אחר. ואולי בגלל זה אני לא מצליחה להרגיש אושר ושמחה גדולה, שבהחלט ראויים לבוא לידי ביטוי. ואולי זו גם העייפות והתשישות של השבועות האחרונים שעוטפים את גופי וגורמים לי להיות בסוג של הלם. תודות ליוליה שבאותו יום היתה זו נסיעתנו המשותפת האחרונה לבית החולים, לאחר שבועיים שנסענו יחד מדי יום, החלטתי לעשות כהפצרתה והבטחתי לחגוג את הארוע. הלכתי לבית הקפה והזמנתי ארוחת בוקר מפנקת לציון יום הטיפולים האחרון שלי.
ובחלוף יום התחלתי להרגיש את החופש ואת המעמסה הכבדה יורדת מעלי, ולעומת זאת את הגוף עייף ואפילו כואב ושורף עוד יותר.
ובחלוף יומיים מצאתי עצמי מוקפת בבני משפחתי במסיבת בר מצווה של בנו של בן דודי היקר דן, שחוויות ילדותנו הקסומה מלוות אותי עד היום.
מסיבה זה הייתה הזדמנות להחשף עם דמותי החדשה נטולת הפאה ולבשר אישית לכל בני משפחתי את דבר סיום הטיפולים וסוף המחלה. ומה עכשיו כולם שאלו? והשאלה נותרה פתוחה וללא מענה. עכשיו חברים מתחילה הרפתקאה חדשה. אני בעצמי לא כל כך יודעת מה אעשה אולם ראשי מלא ברעיונות וכיוונים שלא הייתי חושבת עליהם לפני שנה. ובמקום להיפרד, ולסיים את סיקור הפרק הזה בחיי, אני מזמינה אתכם להישאר ולצאת עימי להרפתקה חדשה ומרתקת לא פחות., ומדי שבועיים לשמוע את המשך קורותי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה