לפני פחות משנה נודע לי כי אני חולה בסרטן השד. לא אשכח את הפעם ההיא שנשברתי ליד האחות שהייתה עימי בחדר הביופסיה. כששאלתי ביאוש מי ימלא את מקומי בכל התפקידם שאני רגילה למלא בבית לטובת ארבעת ילדי ובעלי היקרים. לא אשכח גם את דברי האחות היקרה - עד היום היית שם עבור כולם, עכשיו תורך להיות במרכז. ומי שמכיר את הפוסט הראשון שלי בבלוג הלו הוא המכתב הראשון ששלחתי לכל מכרי ובני משפחתי, שנאתי את התפקיד הזה ואת העובדה שאהיה כעת מקור דאגה וטרדה לכל היקרים לי.
בדיעבד, אני שמחה שבהיותי במרכז הדרמה, הצלחתי להימנע מלהפוך אותה לסיטואציה דרמטית מדי. אני שמחה שהצלחתי לחזק ולהוות מקור לעידוד.
בסיום המאבק ובראייה לאחור, מתברר לי שמה שהפקתי מאותו פרק בחיי, שאני מעדיפה יותר ויותר לכנות בשם התנסות, היה בעיקר ערך מוסף חיובי.
ומכיוון שהייתה לי זכות גדולה להכיר נשים נפלאות שנקרו בדרכי, אני יודעת שהתחושות שלי אינן יחודיות ושחוויות דומות פוקדות נשים אחרות עקב המחלה. אני יודעת שגם הן זכו כמוני לגלות בעצמן כוחות וכישורים שלא היו באים לידי ביטוי אלמלא עברו את אותה כברת דרך מפרכת ולא פשוטה בכלל.
ועם החזרה לחיים הרגילים גיליתי שלעומת הטיפול הרפואי המקצועי והנהדר שניתן לקבל בארצנו, הדרך מסתיימת בהחמצה גדולה. נשים מחלימות שאינן אותן נשים שהיו לפני המחלה, מרגישות צורך לעשות שינוי עמוק בחייהן. החלק הזה של סוף המחלה מאופיין בעיקר בדיבורים על ההרגשה והצורך בשינוי, אולם המרחק בין דיבורים למעשים אינו קל לאף אחד מאיתנו בין אם הוא בריא או חולה.
וכמו שאר הדברים המופלאים שקרו לי בתקופה האחרונה, הזדמן לי להיות בזמן הנכון במקום הנכון, בקמפוס גוגל תל אביב, ולהתוודע לתכנית בשם קמפוס גוגל לאמהות. יוזמה שמאפשרת לנשים בחופשת לידה ללמוד כיצד להוציא רעיון לפועל ולגבש אותו עד לרמה של הצגתו בפני משקיעים.
ובתום סדרת ארועים מופלאים לא פחות, מצאתי עצמי משתתפת באותה תכנית על מנת לנסות לגבש את הרעיון שלי ולהוציאו לפועל - להקים את קמפוס היזמיות הוורוד. נשים חולות סרטן השד להבדיל, לא עוברות הריון במהלך מאבקן במחלה, אך בסיומו הרבה מהן מרגישות כאילו נולדו מחדש. ובדומה לנשים בחופשת לידה מוצאות את עצמן המחלימות עם זמן פנוי בשפע שמן הראוי היה לנצלו באופן מועיל. אני מאמינה שתכנית הכשרה עם התכנים הנכונים תוכל להביא ברכה גדולה לנשים מחלימות רבות, ומאוד מקווה להמשיך לסחוף עימי מאמינים נוספים עד שנראה את זה קורה באמת.
בעודי רוקמת חלומות ורודים, מצאתי עצמי בסוף השבוע בתוך חלום אחר שהתגשם עבור זוג צעיר, אשר קיים את חתונתו בלא פחות מאשר על אוניה באילת. תודה לנוגה ויונתן שהזמינו אותנו להשתתף בשיט הכלולות המרגש ויוצא הדופן שלהם.
תודה לסבא וסבתא מיכי ויוסי שניצלו את ההזדמנות והפכו את הארוע לחופשת סוף שבוע משפחתית מקסימה, בזמן שלא היה יכול להיות מתאים ממנו.
