יום שני, 13 במאי 2013

17/1/13 טיפול 1




בבוקר עוד הבנתי שחסרה לי תרופה אחת. סמכתי על הרופא ולא עשיתי צ׳ק ליסט. ככה זה כשלא עושים צ׳ק ליסט. 
נסיעה מהירה למרפאה, שיחת טלפון בדרך לליליתי שהזכירה לי את בית המרקחת הקרוב, חסכה לי דקות ארוכות של המתנה בבית מרקחת הקופה, והשגתי את הכדורים בצ׳יק. 
קבלה במחלקה האונקולוגית. האחות שלי - איריס. אחות דתיה צנומה שיער קצוץ וכובע כפותה כחול מעטר את ראשה. 
עיניים כחולות בצבע אוקיינוס. ניכר בה שהיא אישה מיוחדת. עוד לא עמדתי ממש על קנקנה. בכל אופן בישרה לנו שהגענו בזמן אלא שכל העמדות (האינפוזיה) תפוסות.... אנא  המתינו ותעונו בהקדם... ישבתי הכנסתי אזניות ומיד התנקתי מן החדר ועברתי למחוזות הטראנס.... בנתיים אלי הלך לעשות סידורים של חניה וכד׳ בדרך חזרה יביא לי קפה טעים עם קרואסון שקדים שאזלול בהנאה. 
התפנתה עמדה. אני ניגשת ומתיישבת על כורסת עור נוחה מארגנת את הדברים שלי. אלי זוכה לכיסא פשוט אבל בתום הטיפול הוא יגיע למסקנה שהוא מעביר את הזמן ביעילות גבוהה ביותר והוא סוף סוף מצליח לעבוד בלי הסחות דעת. אמרתי לכם שעוד יצא טוב מהסיפור הזה? תחילת האינפוזיה מעבירה בי עיקצוצים משונים שלא תוארו כלל בדף תופעות הלוואי שחילקו לי. מה שמביך הוא שהעיקצוץ מורגש בעיקר בקצה הטוסיק....! אני מנסה לחלוק את הרגשתי עם איריס האחות והיא אומרת כן כן עקצוץ, זה טבעי אני  - מנסה להחליק רמזים - זה מגרד זה מעקצץ זה משונה לא נעים לי לשבת - ואז איריס פולטת - כן בטוסיק נכון? ואני נבוכה אך בהקלה אומרת - כן!  התביישתי להגיד אבל זה בדיוק שם מעקצץ... 
ואז היא אומרת עוד מעט יעבור. ובאמת עובר ומרגיש רגוע. בכל הזדמנות שאני לא מדברת עם האחות, אני יושבת ושומעת מוסיקה בפול ווליום. שולחת סמסים מבודחים לחברות שלי, מספרת שמזריקים לי מיץ תפוזים. באמת זה בצבע של מיץ תפוזים. הזמן עובר די מהר באמצע קופצת העובדת הסוציאלית הנחמדה להתעניין בשלומי. והופ נגמר הטיפול. בסוף הטיפול ההרגשה שלי מתאפיינת בכבדות, מסטוליות ועייפות. 
אני חוזרת הביתה ומשתרעת על המיטה. התפקיד שלך כרגע הוא לנוח אומר לי אלי, ואני מצייתת. רק עצוב לי שדוידילה רוצה לראות די וי די אצלי בחדר ונאלצת לגרשו. 
ליהי המתוקה הולכת -  היא שמרה על כל החבורה שלי ושלה יחד. האכילה אותם, אני כמעט בטוחה שעשתה ספונג׳ה - כשהלכתי למטבח לקחת מים, הרצפה הייתה נקייה באופן מחשיד (בירור מעמיק מול מיכאל מעלה שאכן כך היה. אני צריכה להודות לה גם על זה) ואפילו עשתה ניסוי אמא איטרנט שטרם ברור לי טבעו אבל הוא בא לידי ביטוי בבלונים מצופים שוקולד שנחו בתבנית במקרר שלי....
אני נסגרת בחדרי. עד עכשיו ההרגשה סבירה. רק רוצה לישון..... 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה