בשבוע שעבר הגיעה אימי לביקור, שהתה עימנו בשבת ונשארה עד אמצע השבוע. באחד הבקרים היא אף הצטרפה אלי לשגרת הבוקר של ההקרנות בבי״ח אסותא. היה משעשע למצוא בה טייס משנה יעיל הממלא אחר בקשותי להשקות אותי בבקבוק המים ולהאכיל אותי עוגיות, בדרך בעודי נוהגת. היות ועלי להספיק להתייצב עד תשע בביה"ח, עם המולת הבוקר של הכנת הילדים לבית הספר, אני לוקחת את כוס הקפה איתי, שותה אותו מחוץ לבית ובקושי מספיקה לאכול דבר. בסך הכל אני מאוד שמחה שאני מסוגלת להתייצב עצמאית לטיפולי ההקרנות הללו ולעשות את הדרך לבדי מבלי להטריח אף אחד משגרת יומו.
הטיפולים נותנים בי סימני עייפות ואני חשה צורך לחדש מצברים עם שנת הצהרים הכה חיונית. פרט לכך ההליך עצמו אינו כרוך בתחושה פיזית כלשהי. מאוחר יותר במשך היום מופיע לעיתים כאב צריבה פנימי של האיזור המוקרן, כמו שאופייני במכת שמש. אני יכולה לספר בשמחה ששיער ראשי צמח יפה, וכעת אני מרגישה הרבה פחות חריגה בין הבריות. זכיתי אפילו להתרועע בתוך חבורת אנשי הייטק חביבים בשני ארועים שונים בהם התלוויתי לאלי אישי היקר, ולהרגיש טבעי לחלוטין עם המראה החדש הקצרצר שלי.
בתקופה זו מושמע רבות תשדיר השירות להעלאת המודעות לסרטן השד בחודש אוקטובר. זה הולך כך: ״בדיקת ממוגרפיה אחת בגיל חמישים אינה מספיקה. אם לא תקפידי להיבדק מדי שנתיים, את עלולה לאבד שד״
ובכל פעם שאני שומעת אותו מתחשק לי לצעוק לעבר השדרנית - הלו! אני איבדתי שד בגיל 45! שלוש מבין חברותי החולות צעירות ממני חלקן ביותר מעשר ו-15 שנה!
ככל שאני חושבת על זה, אני מוצאת אבסורד במונח המלצה. מי מביניכן מקבלת את ההמלצה ללכת להיבדק? מי הולכת לרופא כשהיא חשה בטוב?
זה המקום לספר שרופאת הנשים שלי המליצה לי בזמנו לבצע בדיקה שגרתית עלידי כירורג מספר חודשים לפני שגיליתי את המחלה. ההפניה הייתה מונחת בצד עד שחשתי באותו גוש מתחת לבית השחי שכבר היה מספיק גדול.
ואני מוכרחה לתהות אם לא נכון היה אילו היו מחייבות אותנו חברות הביטוח וקופות החולים - מחייבות, לא ממליצות - להיבדק. אני מוכרחה לתהות אם פעולה זו לא הייתה מביאה לחיסכון של מאות אלפי שקלים לטובת חברות הביטוח וקופות החולים כתוצאה מהקטנת ההוצאה על טיפולים יקרים הקשורים למחלה אם היו תופסים אותה לפני שהיא בעיצומה, בקרב אלפי מטופלות. שלא לדבר על מה שהיה נחסך מאיתנו החולות, ומה שהיינו מרוויחות - גילוי מוקדם.
ברוח זו ומתוך ידיעה שאלו הן המלצות בלבד ואיש כהבנתנו ינהג, הרשו לי להמליץ כדלהן:
לכן הנשים אני ממליצה לעשות כל שביכלתכן להיבדק בכל שנה החל מגיל 30. אני ממליצה שיהיה לכל אחד ואחת ביטוח בריאות משלים של חברת ביטוח נוספת מעבר לקופת חולים. לכולכם אני ממליצה לחיות את חייכם מבלי לבזבז זמן על דאגות שווא הקשורות לגורמים שאינם תלויים בכם ושאתם חוששים שישפיעו על עתידכם. ממליצה לכם לעשות בכל יום דבר אחד שנותן לכם הרגשה של אושר, ולהשתדל בכל יום לעשות דבר שיעשה מישהו קרוב אליכם מאושר - הורה, אח/אחות, בן/בת זוג, ילד, חבר, אדם זר.
מאחת שלכאורה לא ממש שפר עליה גורלה לאחרונה, אני מבטיחה לכם שאם תמלאו אחר המלצותי לעיל, תגלו שכך או אחרת, החיים יפים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה